קשיי תקשורת וטיפול בעזרת בעלי חיים- תיאור מקרה

  מטרת הטיפול בילדים עם קשיי תקשורת, להפוך את התקשורת המילולית לחוויה טובה ומתגמלת, לא מאיימת ומלחיצה. איננו באמת  יודעים מה מרגיש וחש המטופל כאשר אנו פונים אליו, מציפים אותו בשאלות ובגירויים מתוך מטרה לדובב אותו. בעלי החיים עוסקים בענייניהם, הן אינן שיפוטיים ופחות מאיימים. פעמים רבות בעזרת בעלי חיים אנו מצליחים ליצור קשר עם […]

למאמר המלא>>

 

מטרת הטיפול בילדים עם קשיי תקשורת, להפוך את התקשורת המילולית לחוויה טובה ומתגמלת, לא מאיימת ומלחיצה.

איננו באמת  יודעים מה מרגיש וחש המטופל כאשר אנו פונים אליו, מציפים אותו בשאלות ובגירויים מתוך מטרה לדובב אותו.

בעלי החיים עוסקים בענייניהם, הן אינן שיפוטיים ופחות מאיימים. פעמים רבות בעזרת בעלי חיים אנו מצליחים ליצור קשר עם הילד שלא נוצר בדרכים אחרות.

לדוגמא מקרה מהשבוע האחרון:

שני (שם בדוי) בת 5, אינה מדברת,  מתקשרת בעזרת ג'סטות, אינה יוצרת קשר עין, ואינה מגיבה לשאלות או לפניות אליה.

כאשר משחקת עם עצמה מדברת לעצמה בסוג של ג'יבריש שאינו מובן, ואף נוהגת לשיר לעצמה .

בזמן האבחון לא הצלחתי ליצור עמה קשר. היא עברה ממשחק למשחק, דיברה לעצמה ולא התייחסה אלי.

לפתע החולדות שבכלוב החלו להרעיש. שני התקרבה אל הכלוב והסתכלה בסקרנות. ישבתי לידה מספר דקות בשקט בלי לדבר, אחר כך פתחתי את הכלוב, נתתי לחולדות מעט לחם. שאלתי את שני אם היא רוצה לתת להם לחם והיא ענתה לי "כן". לימדתי אותה כיצד לתת לחולדות את הלחם, היא הקשיבה ועשתה כפי שהראיתי לה. החולדות באו ואכלו מהיד שלה, היא צחקה, פנתה אלי ואמרה לי  "הם אכלו ממני, עוד לחם", ואז פנתה לחולדות ואמרה להם "בואו קחו".

הסברתי לה להיות בשקט, להניח את היד פרושה בתוך הכלוב ולחכות שהחולדות יבואו אליה, כאשר הן הגיעו, צחקה בקול פנתה אלי ואמרה "הן הגיעו".

הקשר נוצר, היינו שתי בנות אדם מחוברות בפעילות משותפת, לא מטפלת ומטופלת, לא מבוגרת וילדה, שתינו היינו באותו גובה, ליד כלוב החולדות, נהנות מפעולה פשוטה של האכלת החולדות.

ההמשך?

מקווה שיהיה מה לספר בשבוע הבא

 

טפול בעזרת בעלי חיים לאוכלוסייה האוטיסטית

פעמים רבות העולם מהווה איום על האוטיסט: רעש, ריחות, קרבה רבה מדי.  לאדם האוטיסט קשה להתמודד עם הדרישות הרבות המוצבות בפניו וכתגובה הוא מסתגר בתוך עצמו, או נוהג באלימות כלפי עצמו או הסביבה. החיות לעומת זאת, אינן תובעניות, אין צורך לדבר איתם או להסביר את עצמך והם אינן מצפות להתנהגות מסויימת . כלב לדוגמא, יכול […]

למאמר המלא>>

פעמים רבות העולם מהווה איום על האוטיסט: רעש, ריחות, קרבה רבה מדי.  לאדם האוטיסט קשה להתמודד עם הדרישות הרבות המוצבות בפניו וכתגובה הוא מסתגר בתוך עצמו, או נוהג באלימות כלפי עצמו או הסביבה.

החיות לעומת זאת, אינן תובעניות, אין צורך לדבר איתם או להסביר את עצמך והם אינן מצפות להתנהגות מסויימת .

כלב לדוגמא, יכול לשבת זמן רב ולהנות מליטוף מונוטוני ואילו סוס אפשר לסרק זמן רב ללא שימאס לו. תנועות מונוטוניות אלו של סרוק או ליטוף הם מרגיעות ומשחררות ממתחים.

בסביבת בעלי החיים ודרך הטיפול בהם (שגם הוא צפוי וחוזר על עצמו) האדם האוטיסט מרגיש בטחון. בטחון זה מאפשר לו להשתחרר מהפעולות ההגנתיות שהוא משתמש בהם, שלא במודע, כדי להגן על עצמו מהחרדה ותחושת האיום שהוא חווה בעולם. כך הוא מתפנה לפתח קשר, בתחילה עם החיות ובהמשך עם המטפל.

בטיפול בעזרת בעלי חיים עם מטופלים הסובלים מאוטיזם על המטפל לתת לבעל החיים את הבמה, להיות נוכח וזמין אך לא תובעני ודורש.

תיאור מקרה:

ברצוני לספר על מקרה שטפלתי בו בעזרת כלבי.

הטיפול נעשה בהוסטל והגעתי לשם יחד עם כלבי  ששמו רופי- כלב גדול ומלא שמחת חיים. רונן (שם בדוי) הוגדר כאוטיסט בתפקוד גבוה אך עם בעיות רגשיות חמורות. הוא לא דיבר עם אף אחד והסתובב כל היום הלוך וחזור במגרש ממלמל לעצמו.

בכל פעם שהגעתי להוסטל רופי רץ במגרש מאדם לאדם בשמחה- היו כאלה שפחדו ונרתעו והיו אחרים ששמחו ושחקו איתו. יום אחד עצר רונן מצעידתו פנה אלי ואמר :"אני רוצה לשחק עם רופי", "בשמחה", עניתי לו.

זו הייתה תחילתה של חברות: רונן רץ עם רופי ושחק איתו במתקנים, כל פעם שהגעתי הוא חיבק אותו ואמר לו להפתעת כל המדריכים "אני אוהב אותך" או " רופי!! אתה חבר שלי".

בהמשך החל לפנות גם אלי, שאל אותי שאלות על רופי ושיתף ברגשותיו אליו:"אני אוהב ללטף אותו הפרווה שלו רכה".

התנהגותו של רונן השתפרה, הוא הפסיק להיות אלים ואף החל לעבוד בסדנה, הוא ידע מתי היום שאני מגיעה וחיכה בקוצר רוח.

רונן לימד אותי שגם עם החומה לאוטיסטים יש רגשות ושהם זקוקים לקשר ולתחושת קירבה. רופי בשמחת החיים שלו, בחוסר התובענות ובחוסר השיפוטיות שלו העניק לרונן את תחושת הביטחון שהיה זקוק לה בשביל להיפתח ולחשוף רגשות אלו.

כל אדם הוא שונה, ישנן אנשים שאינם אוהבים כלבים אלא חתולים או נחשים, סוסים או חולדות. התפקיד שלנו כמטפלים הוא למצוא את המפתח לליבו ונפשו של כל מטופל. למצוא בתוכנו את החמלה וההערכה לכל אדם, להציע את ידידותינו כשווים והכך להעניק למטופל האוטיסט את הביטחון שהוא זקוק להם בשביל להשתלב בחברה.

 

טיפול בגמגום בעזרת בעלי חיים

גמגום זהו מצב של חוסר שטף בדיבור ברמות חומרה משתנות. גמגום יכול להיות מלווה בטיקים שונים, כמו מיצמוץ בעיניים ותנועות שונות אשר המגמגם אינו מודע להם ואשר נובעות מהמתח העצום שהנסיונות להשיג שטף בדיבור גורם. חווית חוסר השטף והתגובות מהסביבה שלרוב הן חוסר סבלנות וצחוק, גורמות למצב של הימנעות מדיבור , דבר הגורם לחוסר בחיי […]

למאמר המלא>>

גמגום זהו מצב של חוסר שטף בדיבור ברמות חומרה משתנות. גמגום יכול להיות מלווה בטיקים שונים, כמו מיצמוץ בעיניים ותנועות שונות אשר המגמגם אינו מודע להם ואשר נובעות מהמתח העצום שהנסיונות להשיג שטף בדיבור גורם.

חווית חוסר השטף והתגובות מהסביבה שלרוב הן חוסר סבלנות וצחוק, גורמות למצב של הימנעות מדיבור , דבר הגורם לחוסר בחיי חברה, להימנעות מדיבור בכיתה, ויתור על פעילויות ותפקידים הכרוכים בדיבור, תסכול , ירידה בבטחון העצמי, הסתגרות ואף דיכאון.

הגמגום נובע כתוצאה של מתח, חרדה לחץ וקונפליקט פנימי. האדם המגמגם רואה בגמגום את הבעיה אך לאמיתו של דבר הגמגום הוא המופע של בעיה רגשית שהמגמגם פעמים רבות אינו מודע לה. יכול להיות תוצאה של טראומה בודדת או מצב מתמשך שנגרמים בעקבות קשיים במשפחה, קשיים בגן או בבית הספר , לא חסרים סיבות ללחצים ומתחים.

מטרת הטיפול כמובן היא להפחית למינימום את כמות וחומרת חוסר השטף, אני כקלינאית תקשורת עובדת על שני המישורים גם הטכני וגם הרגשי, שכן כדי לטפל בבעיה האמתית יש צורך לחשוף את מקור הקונפליקט או המתח שגורמים לגמגום, כאן נכנסים לתמונה בעלי החיים.

ראשית בעלי החיים יוצרים אוירה נינוחה המפחיתה חרדות, הצפייה והטיפול בבעלי החיים יוצרים במהירות שפה משותפת עם המטפל ואוירה של קרבה ואימון ההכרחיים לטפול.

במקרה של ילדים , בעלי החיים יעילים הרבה יותר ממשחקים או תמונות שכן הם מעוררים מגוון רחב יותר של תגובות, בעל החיים מגיב בצורה אוטנטית למצבים שונים, פחד כעס ביישנות ,אלו תגובות שהילד יכול להזדהות איתן, אפשר לדבר על רגשות בעל החיים וכך הילד יכול להביע את רגשותיו בצורה טבעית ואמתית ללא שהוא מרגיש שהוא נמצא בטיפול.

גם אצל בני נוער , הטפול בבעל החי מפחיתה עוינות יוצרת אוירה של קרבה ושיתוף עם המטפל , הישיבה היא אחד ליד השני ולא אחד מול השני, הקרבה שבטיפול, מאפשרת לנערים ולנערות להרגיש בטחון במטפל, זהו השלב החשוב ביותר בטיפול , ומצב שלוקח לפעמים זמן רב להשיג בקליניקה מסורתית.

גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים תחושת המטרה המשותפת שנוצרת כתוצאה מהטיפול המשותף בבעלי החיים ממשיכה ומשליכה על הטיפול עצמו, מטרת המטפל והמטופל היא אחת להשיג שיפור .

המטפל שמטפל בבעלי חיים בחמלה ובקשב נתפס כמטפל טוב הראוי לאמון והתוצאות של הטיפול בהתאם.

 

טיפול בעזרת בעלי חיים בילדים עם בעיות התנהגות

כל התנהגות אשר חורגת מהנורמה המקובלת: אלימות, תוקפנות, אדישות, הפרעות אכילה וכדומה, יוצרת קושי למשפחה ולסביבה ומהווה איתות לבעיה רגשית של הילד ודורשת טיפול מוקדם ככל האפשר. בעיות התנהגות לרוב מופיעות אצל אנשים עם בטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה, והם תוצאה של תסכול פנימי ממושך, תחושת כישלון וייאוש או ביטוי לשנאה עצמית. לטיפול בעזרת בעלי […]

למאמר המלא>>

כל התנהגות אשר חורגת מהנורמה המקובלת: אלימות, תוקפנות, אדישות, הפרעות אכילה וכדומה, יוצרת קושי למשפחה ולסביבה ומהווה איתות לבעיה רגשית של הילד ודורשת טיפול מוקדם ככל האפשר.

בעיות התנהגות לרוב מופיעות אצל אנשים עם בטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה, והם תוצאה של תסכול פנימי ממושך, תחושת כישלון וייאוש או ביטוי לשנאה עצמית.

לטיפול בעזרת בעלי חיים אין סטיגמה שלילית כמו לטיפולים פסיכולוגים ופסיכותרפיים ולכן יש נכונות רבה יותר לפנות לטיפול זה כאשר המטרה בטיפול היא לאפשר צמיחה פנימית אשר תוביל לתחושת מסוגלות והערכה עצמית.

בעלי החיים מייצרים את כל מגוון ההתנהגויות הקיימות , תוקפנות, קנאה, חברות, פחד, העזה, פחדנות, צורך ועוד. באמצעות צפייה בהתנהגותם ביחד עם המטופל, ניתן לנתח את הסיבות להתנהגות לא רצויה כאשר בעל החיים מאפשר שיחה על נושאים שקשה למטופל לחשוף אפילו בפני עצמו. השיחה והבנת מקור ההתנהגות על הסיבות המובילות להתנהגות ועל האפשרויות האחרות שקיימות לפתרון, מאפשרות למטופל להבין שיש לו אפשרויות נוספות, נותנות רמזים למטפל על הסיבות להתנהגות המטופל, ועל כיווני הטיפול הרצויים.

לדוגמה, ילד שנוטה לתוקפנות בבית הספר יוכל לצפות בארנבון שמתנהג באגרסיביות כלפי ארנבונים ולהסביר את התנהגותו. להסביר מה גורם לו להתנהג ככה, מה הוא משיג על ידי התנהגות זו ואיזה עוד אפשרויות עומדות בפני הארנבון. המטפל יכול לשתף מניסיונו או להשאיר את השיחה ברמת הארנבון אך בכל מקרה ילמד הילד כלים להתמודדות עם יחסים חברתית בחיין.

בנוסף הטיפול כצוות בחיות משרה יחסי קרבה ואמון, ומספק תחושת מסוגלות למטופל, מעלה את ביטחונו העצמי ואת תחושת הערך העצמי שלו כאדם המועיל לסביבה. תחושות אלו מפחיתות תוקפנות ומעוררות גישה חיובית לסביבה .

תיאור מקרה

ברצוני לספר על טפול בנערה בת 13 במסגרת עבודתי בפנימייה, אקרא לה שרה. היא הגיעה לפינת החי עקב הפגנת אלימות כלפי חבריה לכיתה וניסיונות בריחה מהפנימייה לביתה.

שרה הייתה תוקפנית גם כלפי, אמנם היא  אהבה מאוד בעלי חיים, אולם בזמן הטיפול בהם הייתה תוקפנית ואגרסיות עד כי נאלצתי להתערב. כל טיפול התחלנו בבדיקה של הכלובים, בניקיון לפי הצורך ובאספקת מים ומזון, שרה הקפידה מאוד לבדוק כל כלוב וכל חיה.

במשך הזמן שרה הייתה פחות תוקפנית גם כלפי וגם כלפי החיות, המחנכת דיווחה ששרה יותר רגועה וניסיונות הבריחה לא חזרו יותר, היא החלה לפתח קשרי חברות עם תלמידים נוספים שהגיעו לפינת החי, ולקחה על עצמה להיות אחראית על כלוב החולדות, ללא קשר לפגישה איתי היא הגיעה כל יום וטיפלה בחולדות, ניקתה ודאגה למים ואוכל.

גם הקשר איתי התפתח. היא ספרה לי את סיפור חייה שהיה קשה, כיוון שהתקשתה בלימודים התחלתי לעזור לה בהכנה למבחנים ומהר מאוד גיליתי שתוספת של עזרה תחולל פלאים ואכן היא החלה לקבל עזרה בלימודים והשתפרה מאוד גם בלימודים וגם חברתית, שרה החלה להאמין בעצמה.

אמנם כל ביקור בבית חולל רגרסיה והתקפות אלימות, אולם לאחר שהוחלט על הפסקת יציאות הביתה, מצבה התייצב היא פיתחה תחביב והפנימייה הפכה להיות ביתה.

במקרה זה תחושת הנתינה והחשיבות שהייתה לה בטפול ורווחת החיות העניקו לשרה בחזרה תחושת ערך עצמי ומשמעות שאפשרו לה להתמודד עם הקשיים בחייה.

החיות הסבילות וחסרות היכולת להתגונן הזכירו לה את עצמה, ההתעקשות שלי להגן על החיות מפני אלימות , גרמה לה לתת בי אמון ובהרחבה לתת אמון בעולם המבוגרים. ככל שהשתנתה התנהגותה, התייחסות הסביבה אליה השתנתה והמעגל של האלימות והדחייה נפרץ והפך למעגל של חברות וסיפוק.