הטיפול של שני, ילדה על הרצף האוטיסטי.

בפעם הראשונה ששני פגשה ארנבונים היא התרגשה כל כך. היא רצה וצעקה, רדפה אחריהם וקראה להם לבוא אליה. הארנבונים כמובן פחדו והתחבאו. גם עם החיות הקטנות שאליהן נמשכה- האוגרים, החולדות והעכברים היא התקשתה לעבוד, מרב חיבה לא הצליחה להתאפק ולא למעוך, לצעוק ולהבהיל אותן. היא כל כך אוהבת חיות וכל כך רוצה בחברתם אבל חסרה […]

למאמר המלא>>

בפעם הראשונה ששני פגשה ארנבונים היא התרגשה כל כך. היא רצה וצעקה, רדפה אחריהם וקראה להם לבוא אליה. הארנבונים כמובן פחדו והתחבאו.

גם עם החיות הקטנות שאליהן נמשכה- האוגרים, החולדות והעכברים היא התקשתה לעבוד, מרב חיבה לא הצליחה להתאפק ולא למעוך, לצעוק ולהבהיל אותן.

היא כל כך אוהבת חיות וכל כך רוצה בחברתם אבל חסרה את כישורים כיצד ליצור איתם קשר.

וגם איתי. בפגישה הראשונה שלנו נוכחותי החדר כמעט ולא הייתה קיימת.

שני ילדה אוטיסטית, והיא מתקשה ליצור קשר. ההתנהגות שלה הרבה פעמים בלתי מותאמת, היא אינה מנהלת שיחה או מגיבה למה שנאמר לה.

במקרה של שני המפתח לטיפול הייתה הנחשה, הנחשה רתקה אותה. אבל עבודה עם חיה עדינה כל כך דורשת משמעת וקשב להוראות שלי.

ושני הוכיחה- כשיש מוטיבציה חזקה מספיק היא מסוגלת. וללא ספק החיות היוו לה מוטיבציה.

בכל פגישה שלנו שני התקדמה עוד צעד, בהתנהלות עם החיות, בשיחות איתי, באמפטיה שהיא גילתה. ובכל צעד כזה ששני עשתה נזכרתי בפגישה הראשונה שלנו והתרגשתי. התרגשתי לראות את השינוי המתחולל מולי.

השבוע שני ישבה במשך 20 דקות בשקט, מוקפת ארנבים והאכילה אותם גזר מהיד. הם ישבו סביבה וחיכו לתורם והיא התנצלה השקט ובנועם בפני כל אחד שהיה צריך לחכות לביס שלו.

נזכרתי בפגישה הראשונה שלנו וראיתי את התהליך והשינוי מול העיניים.

כל אחד מאיתנו יכול לעבור שינוי, צריך רק למצוא את הדרך שמתאימה לו.

טפול בעזרת בעלי חיים לילדים עם בעיית גבולות- איך זה עובד?

תופעה נפוצה ביותר בחיי המשפחה המודרנית היא קושי בהצבת גבולות לילדים . הורים רבים מתמודדים עם ילד שלא נשמע להם, בוכה שלא מקבל את מבוקשו, מושך את שעת השינה, מתווכח, גורם לחזור על הבקשות ממנו ובגדול-  מתיש את הוריו. הילדים שבאים לטיפול, כמו הרבה ילדים, פעמים רבות רגילים שהמבוגרים בחייהם ממלאים אחר כל מאווייהם והם […]

למאמר המלא>>

תופעה נפוצה ביותר בחיי המשפחה המודרנית היא קושי בהצבת גבולות לילדים . הורים רבים מתמודדים עם ילד שלא נשמע להם, בוכה שלא מקבל את מבוקשו, מושך את שעת השינה, מתווכח, גורם לחזור על הבקשות ממנו ובגדול-  מתיש את הוריו.

הילדים שבאים לטיפול, כמו הרבה ילדים, פעמים רבות רגילים שהמבוגרים בחייהם ממלאים אחר כל מאווייהם והם לא נדרשים להתחשב בצרכים של הסובבים אותם. אך לבעלי החיים ישנם צרכים שאנו כמטפלים שלהם חייבים למלא ולהתחשב בהם.

המשיכה לבעלי החיים מהווה מוטיבציה גדולה לעמידה בתנאים ובגבולות הנדרשים על מנת לבלות איתם זמן, וההפסד אותו יחווה הילד אם לא יעמוד בתנאים מספיק משמעותי על מנת לגרום לו לציית ולעמוד בתנאים. צרכי בעלי החיים איתם אנו עובדים הם העומדים בראש ולכן קיימת עקביות רבה במפגשים- שהיא תנאי ראשון בהצבת גבולות.

הנחשה למשל הינה בריה עדינה. כאשר אנו מוציאים אותה מהטרריום- הבית שלה, הילד נדרש לשבת בשקט וכאשר הוא נוגע בה לעשות זאת בעדינות. לפני שמוציאים את הנחשה אנו רוחצים ידיים כדי שלא יישאר עלינו ריחם של המכרסמים שמהווים אוכל עבור הנחשה. כאשר הילד אינו עומד בתנאים, אנו מיד מחזירים את הנחשה לכלוב, לא כעונש אלא כדי להגן על הנחשה.

זאת דוגמא לצרכים של בעל חיים אחד בלבד- אך כמובן לכל יצור חי יש את הצרכים שלו.

 

תיאור מקרה:

רונן (שם בדוי), הגיע לטיפול בגלל בעיית גבולות שבאה לידי ביטוי בבית ובגן. הוא מתקשה לשבת בשקט יותר משתי דקות ומסרב לבצע אף מטלות יום יומיות כמו רחצה וצחצוח שיניים.

רונן מאוד אוהב חיות ונמשך במיוחד לנחשה. בפעמים הראשונות בהם נפגשנו רונן התקשה לשבת בשקט, או סרב לרחוץ ידיים לפני המגע עם הנחשה- התנהגות שמנעה את המפגש שלו איתה. לאחר מספר פעמים למד רונן למלא אחר התנאים: הוא רוחץ ידיים מיוזמתו, יושב בשקט מתבונן בה ומלטף אותה בעדינות.

בצורה זאת הנחשה מרגישה בטוחה בחברתו היא נוהגת לטפס עליו לשמחתו הרבה. זהו חיזוק חיובי אמיתי- רונן מתוגמל על התנהגותו הטובה לא במילים, אלא במחווה של הנחשה שאין ספק שהיא אמיתית.

היכולת שלו להתאפק ולמלא אחר הכללים כאשר הכללים ברורים והגיוניים, ממונף עכשיו גם לגן ולבית, האווירה שתשתנה בזכות השינוי בהתנהגותו היא החיזוק האמיתי, והמועיל ביותר לשימור התנהגות שאנו רוצים.

עלינו כהורים וכמחנכים לזכור, שהדרישות מהילד צריכות להיות בהתאם לגילו וליכולתו, עלינו להיות הגיוניים וקשובים אך נחרצים ועקביים, לא להיבהל מבכי ומצרחות וגם לא לאבד שליטה ולצעוק ולאיים, נחרצות שקטה תעשה את העבודה.

 

קורס הכנה לכיתה א'

שיפור מיומנות פונולוגית ומורפולוגית לעולים לכיתה א' ולילדים המתקשים בלימוד הקריאה והכתיבה המעבר מגן לכיתה א' הינו מעבר דרמטי, גם מבחינה רגשית וגם מבחינה קוגניטיבית. הילד נדרש לשעות למידה ארוכות, שעורי בית והתמודדות עם רכישת הקריאה והכתיבה. כקלינאית תקשורת נתקלתי במקרים רבים של ילדים שהקושי לרכוש את מיומנות הכתיבה והקריאה בכיתה א' גרם לחוויית למידה […]

למאמר המלא>>

שיפור מיומנות פונולוגית ומורפולוגית לעולים לכיתה א' ולילדים המתקשים בלימוד הקריאה והכתיבה

המעבר מגן לכיתה א' הינו מעבר דרמטי, גם מבחינה רגשית וגם מבחינה קוגניטיבית. הילד נדרש לשעות למידה ארוכות, שעורי בית והתמודדות עם רכישת הקריאה והכתיבה.

כקלינאית תקשורת נתקלתי במקרים רבים של ילדים שהקושי לרכוש את מיומנות הכתיבה והקריאה בכיתה א' גרם לחוויית למידה שלילית, לירידה בביטחון העצמי ובאמונה ביכולתם. תחושת הכישלון עלולה לגרום לילד להתנגדות לבית הספר והלימודים ולהורדת המוטיבציה. חלק מהילדים אף מתחילים להפריע והקשיים בכיתה גורמים למתחים ומריבות בבית. לעומת זאת חווית הצלחה והנאה מהלימודים תגרום להעלאת המוטיבציה, לעלייה בביטחון ובדימוי העצמי ובנכונות מצד הילד להתמודד עם קשיים ואף עם כישלונות.

כמטפלת רגשית אני מודעת לחשיבות העצומה שיש לתחושת המסוגלות ולאמונה ביכולת שלנו, כדי להצליח בכל תחום. עד כה עבדתי רק בצורה פרטנית, השנה כאשר פתחנו את הפינה לטיפול בעזרת בעלי חיים ונוכחנו בחיבור המוצלח שבין הלמידה ובעלי החיים, החלטנו לפתוח קורסים מרוכזים.

אני עובדת בשיטה שמבוססת על פיתוח יכולות העיבוד הפונולוגי והבנה מורפולוגית של המילה והמשפט. בשיטה זאת הקריאה הופכת להיות מהנה, יכולות הבנת הקריאה של הילד משתפרת וחווית הלמידה הופכת להיות חוויה מספקת ומתגמלת.

הקורסים התקיימו בקבוצות קטנות המותאמות לפי גיל ויכולות. הילד לומד בצורה חווייתית המלווה במפגש מהנה עם בעלי החיים. בכל מפגש נהיה שתיים, מה שיאפשר לנו לתת התייחסות אישית לכל ילד. אנו שמות דגש על העצמה אישית, מציאת נקודות החוזקה, הקניית חווית למידה מהנה והעלאת הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות.

אנחנו מאמינות שכל ילד יכול, שהכוח להצליח מגיע מבפנים ותפקידנו הוא לאפשר ולקדם.

למי מיועד:

·       לילדים העולים לכיתה א'

·       לילדים בכיתה א' החווים קשיים ברכישת מיומנות הקריאה והכתיבה

·       לילדים על הספקטרום האוטיסטי המיועדים לשילוב

·        לילדים עם בעיות קשב וריכוז

·        ולילדים עם בעיות התפתחות המיועדים לשילוב

הקורס כולל 10 מפגשים בני שעה, יתקיים במהלך חודש יולי בימי ראשון ורביעי אחר הצהריים.

בפינת הטיפול בעזרת בעלי חיים שבחוות היוצרים, שבי ציון. גליל מערבי

טפול בהפרעות אכילה בעזרת בעלי חיים

הפרעת אכילה הינה אכילה או חוסר אכילה שאינה נובעת מתחושת רעב או חוסר רעב אלא מונעת ממניעים רגשיים ואשר נמשכת ברצף תקופה העולה על 6 חודשים. בעשורים האחרונים כאשר לפחות בארצות המפותחות, האוכלוסייה אינה סובלת מרעב, תרבות הרזון התפתחה כמודל ליופי, להצלחה לשליטה ולכוח. העיסוק במראה והקישור בין משקל לאושר והצלחה הביאו לעלייה בשכיחותן של […]

למאמר המלא>>

הפרעת אכילה הינה אכילה או חוסר אכילה שאינה נובעת מתחושת רעב או חוסר רעב אלא מונעת ממניעים רגשיים ואשר נמשכת ברצף תקופה העולה על 6 חודשים.

בעשורים האחרונים כאשר לפחות בארצות המפותחות, האוכלוסייה אינה סובלת מרעב, תרבות הרזון התפתחה כמודל ליופי, להצלחה לשליטה ולכוח. העיסוק במראה והקישור בין משקל לאושר והצלחה הביאו לעלייה בשכיחותן של הפרעות האכילה.

שלושת ההפרעות הנפוצות הינן: אנורקסיה, בולימיה וזלילת יתר.

 

קצת על כל אחת….

אנורקסיה זוהי הרעבה עצמית מרצון תוך כדי עסוק אובססיבי במשקל הגוף ובפעילות גופנית מוגזמת. האדם האנורקטי סובל מדמוי גוף מעוות ורואה עצמו כשמן גם כאשר הוא/היא מאוד רזים. אכילה נתפסת כחולשה ובדרך כלל החולה מסרב לקבל טיפול.

הרצון להיות רזה שנובע מהנורמות המקובלות היום בחברה, נורמות שמעודדות נערות צעירות וגם נשים להרזות מהווה פעמים רבות טריגר להתחלת המחלה. אמנם לא כל בחורה או בחור שמעוניינים להרזות סובלים מאנורקסיה, אך פעמים רבות המחלה מתחילה בשאיפה להרזות מספר קילוגרמים ומתפתחת לאנורקסיה משלוב של מבנה נפשי נוקשה וכפייתי, דימוי עצמי נמוך, יחסים  בעיתיים במשפחה או שינויים פתאומיים כמו מוות או גרושים. ללא טפול נפשי ותמיכה צמודה המצב מדרדר .

בולימיה הינה התקפים של אכילת יתר הנובעת מסיבות רגשיות ואחריהן הקאות יזומות. גם כאן ישנה התעסקות אובססיבית במשקל הגוף. פעמים רבות מצב זה אינו מלווה בהרזיה קיצונית אולם זהו מצב שגורם לנזקים גופניים ונפשיים קשים. האכילה נתפסת כחולשה, האדם שונא עצמו על חולשתו , ההקאה נתפסת כטהור.        גם במקרה זה הסיבות להתקפי האכילה הן נפשיות, האוכל בא למלא חללים וריקנות בחיי החולה. התנהלות זו גורמת לחולים לפתח דמוי עצמי נמוך ושנאה עצמית שמובילה להחמרת ההתקפים, לבדידות ולהתכנסות.

אכילה כפייתית מאופיינת בזלילה אך ללא התרוקנות, חולים אלו סובלים מהשמנת יתר, וסובלים מסטיגמה חברתית, משנאה עצמית דמוי עצמי נמוך ותחושת כישלון. גם כאן אכילת היתר מקורה בסיבות נפשיות והאוכל מהווה סוג של פיצוי .

מהו אוכל בשבילנו?

תחושת הנחמה שמספק האוכל מתחילה כבר בינקותנו, היניקה הינה לא רק דרך לספק רעב אלא גם דרך להרגיש קרבה עם האם, להרגיש מוגנים ודרך להירגע.   בכל התרבויות האוכל הוא נדבך משמעותי בבית, לכל משפחה יש את המאכלים האופייניים לה. אנו מתגעגעים לאוכל של סבתא או אימא, אירועים משמעותיים כמו חתונה או לידה וגם מוות מלווים תמיד באכילה. ארוחה משפחתית היא לפעמים הזמן היחיד ביום בו כל המשפחה נפגשת. הבישול ההכנה והניקיון שאחר כך הם פעולות הנעשות בצוותה ויוצרות קירבה ותחושת סיפוק.

אולם כאשר אדם מרגיש דחוי, בודד, כאשר ישנם קשיים משפחתיים או במערכות יחסים והאוכל תופס מקום יותר ויותר מרכזי בחייו ומהווה תחליף לקשרים חברתיים ולהישגים בתחומי החיים זוהי בעיה שיש צורך לפתור בעזרת טיפול נפשי ורגשי.

המטרות בטיפול בהפרעות אכילה:

1.שינוי הרגלי האכילה והפיכת האכילה לפעולה שמיועדת להשביע רעב פיזיולוגי ולא נפשי.

2. שיפור ביטחונו העצמי של המטופל: לעזור לו למצוא בעצמו את חזקותיו ומשם לנוע לחיים מספקים, תוך שפור בטחונו בעצמו וביכולותיו, קשריו החברתיים והמשפחתיים והפסקת התלות באוכל.

למה טיפול בעזרת בעלי חיים?

הטיפול בבעלי החיים כולל גם מתן מזון- אנו קובעים את זמני ההאכלה, את סוג האוכל ואת כמותו. זוהי דרך נפלאה לתרגל שגרת האכלה, ללא הטפה אלא מתוך העשייה עצמה.

בנוסף בעלי החיים מספקים לנו התנהגויות שונות כאשר מאכילים אותן: חלק אוגרות מזון, חלק מעדיפות מזון מסוים, חלק רבות על המזון וחלק מוותרות, חלק מוכנות לעשות פעולות מסוימות רק כאשר הן מקבלות אוכל .יש חיות שמנות ויש רזות.  מה נעשה? תוך כדי הצפייה אפשר לפתח שיח עם המטופל. כאשר השיחה הינה על החיות ולא עליו הוא יכול להיות משוחרר יותר ולדון על תפקידו של האוכל בחיי החיה, כאשר הוא מדבר על עצמו למעשה.

מערכת היחסים של שותפות וחברות הנוצרת תוך כדי הטיפול בחיות, יוצרת אוירה פתוחה המעודדת שיחה ופתיחות שלא תמיד אפשרות בישיבה משני צדי השולחן. תוך כדי הטיפול אנו מגלים את נקודות החוזק של המטופל ומעודדים אותו, מתמקדים בטוב ולא ברע- בזמן הטיפול החולה הוא עצמו לא שמן או רזה, אלא אדם, תלוי בגיל ובתחומי העניין.

הטיפול בבעלי החיים יוצר הזדמנויות של עשייה למען החיות. העשייה למען נותנת תחושה טובה והמטופל חווה תחושה טובה שאינה תלויה באוכל אלא במעשיו הוא ויכול להמשיך וליישם זאת גם מחוץ לפינת החי.

 

 

 

בעלי חיים ו ADHD  (היפראקטיביות)

הפרעת קשב וריכוז מורכבת משולשה מרכיבים: קשב נמוך (קושי להתרכז לטווח ארוך), פעילות יתר (היפראקטיביות), אימפולסיביות (קושי לשלוט בדחפים). בגלל בעיות אלו נתקלים ילדים הסובלים מ ADHD בקשיים חברתיים ומשפחתיים מגיל צעיר. קצת מחקר… במחקר שנעשה בארה"ב על 50 ילדים הסובלים מ ADHD  השוו בין שתי קבוצות: האחת קיבלה זמן במרכז בעלי חיים והשנייה זמן […]

למאמר המלא>>

הפרעת קשב וריכוז מורכבת משולשה מרכיבים: קשב נמוך (קושי להתרכז לטווח ארוך), פעילות יתר (היפראקטיביות), אימפולסיביות (קושי לשלוט בדחפים). בגלל בעיות אלו נתקלים ילדים הסובלים מ ADHD בקשיים חברתיים ומשפחתיים מגיל צעיר.

קצת מחקר…

במחקר שנעשה בארה"ב על 50 ילדים הסובלים מ ADHD  השוו בין שתי קבוצות: האחת קיבלה זמן במרכז בעלי חיים והשנייה זמן בפעילות שטח. ממצאי המחקר הראו שבקבוצת בעלי החיים: ההתמדה הייתה רבה יותר והייתה השפעה חיובית על כ 80% מהילדים שהתבטאה:

·       בירידה ברמת ההתנהגות התוקפנית וההיפראקטיבית.

·       שיפור בשיתוף בפעולה עם הצוות.

·       עליה בשליטה עצמית, בנכונות ללמידה ובדימוי עצמי.

·       ירידה בדיווח על בעיות אישיות והתנהגות תוקפנית.

·       עליה בהערכה עצמית ובתחושת האושר.

החוקרים הציעו מודל לעבודה באמצעות בעלי חיים לילדי ADHA. לדעתם רק בעלי חיים וסביבה המציבים אתגרים של התמודדות עם המאבק הפנימי של משיכה (לעומת הגישה של הימנעות שנפוצה בטיפולים רבים ) יכולים לשמש כאמצעי להתגברות על הקושי שבשליטה בהתנהגות אימפולסיבית.

בנוסף חוקרים בארץ אשר עבדו עם קבוצה טיפולית מדווחים על מוטיבציה רבה מצד הילדים להגיע לפגישות. בעזרת בעלי החיים הילדים למדו להביע את עולם הרגשי ואת קשייהם הפנימיים  בדרך של השלכה על החיות: פחד, שמחה, התנהגות מינית, נכויות ועוד.  תכנים שלא תמיד עולים בשיח ישיר ואשר מבטאים את עולמם הפנימי. הקשר עם החיות היה כה חשוב לילדים אשר פיתחו שליטה עצמית וישבו בשקט במהלך המפגשים. הם יצרו קשרים ידידותיים עם בעלי החיים במפגש והפגינו התנהגות של אילוף ושליטה מה שהעצים אותם וחיזק את הביטחון העצמי. ההורים והמורים דיווחו על שיפור גם בהתנהגות היומיומית.

ואיך נעבוד בפינת החי?

על מנת ללטף ארנב, לאלף כלב או להחזיק אוגר נדרשת רמה של שליטה עצמית, בטחון ורוגע. בפינת החי על מנת ליצור קשר עם בעלי החיים על הילד להצליח לשלוט בעצמו. לרב הילדים יצירת קשר עם בעלי החיים יוצר מוטיבציה גבוהה והתגובה המהירה של בעלי החיים להתנהגות הילד מהווה חיזוק להתנהגות זו. כך בעצם מעודדים בעלי החיים את הילד להמשיך בהתנהגות מווסתת- החיות רגועות כאשר האדם רגוע. הילד לומד דחיית סיפוקים, שליטה פנימית ויותר מכל- יצירת קשרים בין אישיים לאחר שרואה כיצד התנהגות שלו משפיע על העומד מולו.

בנוסף חווית ההצלחה של הילד בפינת החי, הקבלה של בעלי החיים וחוסר השיפוטיות שלהם מהווים חוויה חיובית לילדים השומעים הרבה הערות וביקורת מהסביבה. חוויה מעצימה זו מחזקת את הביטחון העצמי והחוזק הנפשי.