טפול בהפרעות אכילה בעזרת בעלי חיים

הפרעת אכילה הינה אכילה או חוסר אכילה שאינה נובעת מתחושת רעב או חוסר רעב אלא מונעת ממניעים רגשיים ואשר נמשכת ברצף תקופה העולה על 6 חודשים.

בעשורים האחרונים כאשר לפחות בארצות המפותחות, האוכלוסייה אינה סובלת מרעב, תרבות הרזון התפתחה כמודל ליופי, להצלחה לשליטה ולכוח. העיסוק במראה והקישור בין משקל לאושר והצלחה הביאו לעלייה בשכיחותן של הפרעות האכילה.

שלושת ההפרעות הנפוצות הינן: אנורקסיה, בולימיה וזלילת יתר.

 

קצת על כל אחת….

אנורקסיה זוהי הרעבה עצמית מרצון תוך כדי עסוק אובססיבי במשקל הגוף ובפעילות גופנית מוגזמת. האדם האנורקטי סובל מדמוי גוף מעוות ורואה עצמו כשמן גם כאשר הוא/היא מאוד רזים. אכילה נתפסת כחולשה ובדרך כלל החולה מסרב לקבל טיפול.

הרצון להיות רזה שנובע מהנורמות המקובלות היום בחברה, נורמות שמעודדות נערות צעירות וגם נשים להרזות מהווה פעמים רבות טריגר להתחלת המחלה. אמנם לא כל בחורה או בחור שמעוניינים להרזות סובלים מאנורקסיה, אך פעמים רבות המחלה מתחילה בשאיפה להרזות מספר קילוגרמים ומתפתחת לאנורקסיה משלוב של מבנה נפשי נוקשה וכפייתי, דימוי עצמי נמוך, יחסים  בעיתיים במשפחה או שינויים פתאומיים כמו מוות או גרושים. ללא טפול נפשי ותמיכה צמודה המצב מדרדר .

בולימיה הינה התקפים של אכילת יתר הנובעת מסיבות רגשיות ואחריהן הקאות יזומות. גם כאן ישנה התעסקות אובססיבית במשקל הגוף. פעמים רבות מצב זה אינו מלווה בהרזיה קיצונית אולם זהו מצב שגורם לנזקים גופניים ונפשיים קשים. האכילה נתפסת כחולשה, האדם שונא עצמו על חולשתו , ההקאה נתפסת כטהור.        גם במקרה זה הסיבות להתקפי האכילה הן נפשיות, האוכל בא למלא חללים וריקנות בחיי החולה. התנהלות זו גורמת לחולים לפתח דמוי עצמי נמוך ושנאה עצמית שמובילה להחמרת ההתקפים, לבדידות ולהתכנסות.

אכילה כפייתית מאופיינת בזלילה אך ללא התרוקנות, חולים אלו סובלים מהשמנת יתר, וסובלים מסטיגמה חברתית, משנאה עצמית דמוי עצמי נמוך ותחושת כישלון. גם כאן אכילת היתר מקורה בסיבות נפשיות והאוכל מהווה סוג של פיצוי .

מהו אוכל בשבילנו?

תחושת הנחמה שמספק האוכל מתחילה כבר בינקותנו, היניקה הינה לא רק דרך לספק רעב אלא גם דרך להרגיש קרבה עם האם, להרגיש מוגנים ודרך להירגע.   בכל התרבויות האוכל הוא נדבך משמעותי בבית, לכל משפחה יש את המאכלים האופייניים לה. אנו מתגעגעים לאוכל של סבתא או אימא, אירועים משמעותיים כמו חתונה או לידה וגם מוות מלווים תמיד באכילה. ארוחה משפחתית היא לפעמים הזמן היחיד ביום בו כל המשפחה נפגשת. הבישול ההכנה והניקיון שאחר כך הם פעולות הנעשות בצוותה ויוצרות קירבה ותחושת סיפוק.

אולם כאשר אדם מרגיש דחוי, בודד, כאשר ישנם קשיים משפחתיים או במערכות יחסים והאוכל תופס מקום יותר ויותר מרכזי בחייו ומהווה תחליף לקשרים חברתיים ולהישגים בתחומי החיים זוהי בעיה שיש צורך לפתור בעזרת טיפול נפשי ורגשי.

המטרות בטיפול בהפרעות אכילה:

1.שינוי הרגלי האכילה והפיכת האכילה לפעולה שמיועדת להשביע רעב פיזיולוגי ולא נפשי.

2. שיפור ביטחונו העצמי של המטופל: לעזור לו למצוא בעצמו את חזקותיו ומשם לנוע לחיים מספקים, תוך שפור בטחונו בעצמו וביכולותיו, קשריו החברתיים והמשפחתיים והפסקת התלות באוכל.

למה טיפול בעזרת בעלי חיים?

הטיפול בבעלי החיים כולל גם מתן מזון- אנו קובעים את זמני ההאכלה, את סוג האוכל ואת כמותו. זוהי דרך נפלאה לתרגל שגרת האכלה, ללא הטפה אלא מתוך העשייה עצמה.

בנוסף בעלי החיים מספקים לנו התנהגויות שונות כאשר מאכילים אותן: חלק אוגרות מזון, חלק מעדיפות מזון מסוים, חלק רבות על המזון וחלק מוותרות, חלק מוכנות לעשות פעולות מסוימות רק כאשר הן מקבלות אוכל .יש חיות שמנות ויש רזות.  מה נעשה? תוך כדי הצפייה אפשר לפתח שיח עם המטופל. כאשר השיחה הינה על החיות ולא עליו הוא יכול להיות משוחרר יותר ולדון על תפקידו של האוכל בחיי החיה, כאשר הוא מדבר על עצמו למעשה.

מערכת היחסים של שותפות וחברות הנוצרת תוך כדי הטיפול בחיות, יוצרת אוירה פתוחה המעודדת שיחה ופתיחות שלא תמיד אפשרות בישיבה משני צדי השולחן. תוך כדי הטיפול אנו מגלים את נקודות החוזק של המטופל ומעודדים אותו, מתמקדים בטוב ולא ברע- בזמן הטיפול החולה הוא עצמו לא שמן או רזה, אלא אדם, תלוי בגיל ובתחומי העניין.

הטיפול בבעלי החיים יוצר הזדמנויות של עשייה למען החיות. העשייה למען נותנת תחושה טובה והמטופל חווה תחושה טובה שאינה תלויה באוכל אלא במעשיו הוא ויכול להמשיך וליישם זאת גם מחוץ לפינת החי.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

thirteen − 11 =